סדנאות והרצאות

מתכונים להכנת מזון בריא

תת פעילות בלוטת התריס


בלוטת התריס, או בשמה בלוטת המגן, הינה בלוטה השייכת למערכת ההורמונאלית וממוקמת בחזית הצוואר, מתחת לפיקה. בדרך כלל, אצבעות מיומנות תוכלנה לאתר אותה. אם מאתרים אותה בקלות, סימן שיש בה בעיה. בדרך כלל, ככל שהבלוטה מוגדלת יותר, היא בתת פעילות.

 

מהי חשיבותה של בלוטת התריס?

חשיבותה של בלוטה זו רבה לאין ערוך. בלוטה זו מייצרת שני סוגי הורמונים המווסתים תהליכים מטבוליים ומפקחים על תהליכי גדילה וצמיחה בגוף:  3T, ו- T4 . שני הורמונים אלה תלויים באספקת יוד. עד 80% מהורמון 4T עובר המרה ל-T3 ע"י הכבד, הכליות והטחול. כמו כן, מייצרת הבלוטה את הורמון הקלציטונין האחראי על משק הסידן בדם. כשרמות הסידן בדם עולות, הורמון זה מפקח על הוצאת סידן מהעצמות. להורמוני בלוטת התריס תפקיד חשוב גם בהתפתחות המוח העוברי. כמו כן, קיים הורמון TSH (הורמון מגרה בלוטת תריס שנותן הוראה להפריש 4(T.

 

חוסר או עודף פעילות?

חוסר בתפקוד או חוסר בייצור הורמוני בלוטת תריס, דומה למקרה של עודף, אך מתון יותר בתופעותיו. בכל זאת, יש סימנים המצביעים על הבדלים בין השניים.

כאמור, ייתכן מצב של עודף, חוסר  ובתוך כך  מוכרת גם תופעה של מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף תאים של התירואיד. אחת מהן היא מחלת GRAVES, ואילו השנייה מחלת האשימוטו, שהיא מחלה אוטואימונית, בה יש הגדלה של התירואיד (גויטר) הנגרמת מעודף הורמון התירואיד.

במקרה של עודף פעילות (hyperthyroidism) הטיפוס האופייני סובל מעצבנות יתר, בעיות בעיניים או הפרעות בלב. בד"כ אין בעיה של עודף משקל.

 

סימפטומים לפעילות יתר

עייפות

חרדות

עצבנות

רגזנות

רגישות לחום

הזעה מוגברת

איבוד משקל

דופק מהיר

שלשולים

עיניים בולטות

רעד בידיים


בקרב כארבעים אחוז מהמקרים באוכלוסיה הבעיה נובעת מתת פעילות בלוטת תריס (hypothyroid).

 

סימפטומים לתת-פעילות:

קיימים כמה סימנים המעידים על תת פעילות בלוטת התריס והם:

  • אי סבילות לקור
  • עליה במשקל
  • בעיות פריון
  • עצירות
  • דיכאון, עצב
  • עייפות
  • עור יבש
  • אי סדירות במחזור וכאבי מחזור
  • נשירת שיער
  • ציפורניים חלשות ושבירות
  • איבוד שיער בשליש החיצון של הגבה
  • זיהומים חוזרים כמו הצטננויות ושפעת
  • אובדן תיאבון
  • צוואר עבה
  • התעבות הקול
  • דיבור איטי
  • אפאתיה או ליטארגיה (מעין רדמת ורפיון איברים)
  • חוסר ריכוז, בעיות בזיכרון
  • עליה בכולסטרול
  • התכווצויות שרירים
  • עצירות כרונית
  • חוסר עניין במין
  • לחץ דם נמוך
  • קושי להזיע

 

בדיקות

אחד הצעדים הראשונים שיש לנקוט בהם, הוא ביצוע בדיקות רפואיות של הבלוטה – בדיקת הורמוני 3T (טריודוטירונין), 3T חופשי ו-  T4(תירוקסין), וכן TSH. כמו כן, יש לשלול אפשרות של מחלת האשימוטו (מחלה אוטואימונית) או בעיה בבלוטת יותרת המוח.

למרות שהסיבה המדויקת לתת פעילות בלוטת התריס איננה ידועה, קיימת סיבה של חוסר איזון הורמונאלי, במיוחד עודף אסטרוגן על פני פרוגסטרון. בדרך כלל, היחס בין פרוגסטרון לאסטרוגן הינו 10:1. אם יש בגוף רמות גבוהות מדי של אסטרוגן, הדבר מונע ייצור הורמוני תירואיד, ואילו פרוגסטרון מעודד את ייצורם.

היפותאירוידיזם עלול לגרום לבעיות אצל נשים, כמו: הפלות, ציסטות בשחלה, מיומות, ציסטות בשד, אוסטיאופורוזיס, כאבי מחזור ובעיות במחזור. אחת מהתופעות הבולטות של דיכאון הוא אובדן חשק מיני. לעתים קרובות, הבעיה נובעת מתת פעילות בלוטת התריס.

הבעיה באיבחון היא שרופאים נשענים על מדדים קבועים לפי סימפטומים, ולא תמיד מצליחים לרדת לעומק הבעיה. כך למשל, רופא יכול לרשום תרופה אנטי דיכאונית ללוקה בדיכאון, או להמליץ על דיאטה לאדם בעל עודף משקל, או לאבחן עייפות כעייפות כרונית.

 

קיימת שיטה מדוייקת ופשוטה יותר לקביעת מצב הבלוטה והיא, מדידת חום הגוף מתחת לבית השחי עם ההשכמה בבוקר, במשך 7 דקות. ממוצע הטמפרטורה צריך להיות 36.6-36.8. יחד עם זאת, יש לשקול את התוצאות ביחד עם התמונה הכללית שמצטיירת לגבי המטופל (אי סבילות לקור, עור יבש, חולשה, עצב וכו').

כמו כן, יש לזכור שקיימים גורמים נוספים שמשפיעים על תיפקוד הבלוטה – אלה הקשורים באיכות החיים של רובנו (סטרס, תזונה,וכו').

חוקרים טוענים שסטרס ותזונה הם שני הגורמים העיקריים לתת פעילות הבלוטה. בנוסף ליוד, כמה ממינרלי קורט החשובים ביותר לתיפקוד הבלוטה, הם: סלניום, גלוטטיון ואבץ, החיוניים להפיכת 4T ל-3T (הורמון הפעיל בתוך הרקמות).

כמו כן, יש קשר בין צריכה מוגזמת של פחמימות לעליה ברמת הסוכר בדם ולייצור מוגבר של קורטיזול, המוביל להיפוגליקמיה ולעומס על בלוטת התריס (ייצור מוגבר של הבלוטה). יחד עם זאת, צריכה מועטה מדי של קלוריות, בייחוד בנשים, עלולה להשפיע על הבלוטה (אנורקטיות), וגם  שתייה מרובה של קפה, אלרגיות למזון (ישנם מקרים רבים של אנשים עם אלרגיה הלוקים בבעיות הורמונאליות) וכן בעיות שנגרמו מתרופות.

עלייה סיסטמתית ברמות כולסטרול קשורה אף היא לתת פעילות הבלוטה.

בעיה נוספת היא חולשה בפלורה של המעי. אצל רובנו הגוף מתנקה מרעלים ומוציא את שאריות הורמון התירואיד דרך המעי, ושם, בעזרת אנזים מסוים, הוא מתפרק ונספג שוב דרך המעי. כשצורכים אנטיביוטיקה הפלורה במעי נפגעת, וכך אין סביבה בריאה לייצור הורמוני התירואיד.

לכבד תפקיד חשוב בפעילות התירואיד: הוא מנטרל רעלים בעזרת אנזימים שהופכים את הורמוני התירואיד המצויים בו  למסיסים, לשם ספיגתם מחדש בדם. אם הכבד עמוס ברעלים, ואותם רעלים מאיצים באנזימים לפעול מהר למען הוצאתם מהגוף, יחול הדבר גם לגבי הורמוני התירואיד, כך שבמקום להיספג שוב בגוף הם יסולקו החוצה.

קיימות תרופות המפריעות לפעילות הבלוטה, כמו למשל: תרופות אנטי דיכאוניות, אינטרפרון (לטיפול בצהבת מסוג C) ואחרות.

 

טיפול קונבנציונלי

בטיפול קונבנציונלי יש ליטול תרופה בשם אלטרוקסין המחליפה את תפקוד הבלוטה. השימוש  בתרופה הינו למשך  כל החיים.

 

טיפול טבעי

  • ניהול יומן של שבוע ימים בו יש לרשום את כל המזונות הנאכלים במשך היום, רמת הסטרס, התופעות והמצב הפיזי.
  • שימת דגש על תזונה: הימנעות מירקות ממשפחת המצליבים (כרוב ,כרובית, כרוב ניצנים, ברוקולי, כרוב סיני, קולרבי, לפת, צנון/ית, חרדל, גרגר נחלים , חזרת), קפה, קקאו או שוקולד, המעטה באכילת בטטות, תירס, בוטנים , צנוברים , דוחן ופולי סויה שהם מזונות גויטרוגנים (מפריעים לבלוטת תריס חלשה ויוצרים זפקת – הגדלה של הבלוטה).

 לעומת זאת, יש להרבות באכילת ירקות ופירות, בשתיית מיצי ירקות טריים, בשילוב בתזונה של אצות ים שונות העשירות ביוד כמו, למשל KELP, נורי, ואחרות- פעם ביום, או לאוכלים דגים – לצרוך אותן פעמיים-שלוש בשבוע. לגבי מי שכבר נוטלים תרופה קונבנציונלית, יש להימנע מאצות ים כדי לא להפריע לפעולת התרופה.

  • הימנעות משימוש בפלואוריד (מים מופלרים או משחות שיניים מועשרות בפלואוריד). פלואוריד מפריע לספיגת יוד ע"י הבלוטה.
  • הימנעות משתיית מים עם כלור. במקום זאת יש להשתמש במים מסוננים או מים מינרלים.
  • הורדת רמות סטרס. רמות סטרס גבוהות מפריעות להפיכת 4T להורמון הפעיל 3T. סטרס מעלה רמות קורטיזול המפריע להפיכת 4T ל-3T. שעות מנוחה ושינה טובה וכן מדיטציה מומלצות להורדת מתח.
  • פעילות גופנית (משפרת פעילות הבלוטה).
  • שימוש בתוספי מזון (לפחות מולטי ויטמין) והתאמתם באופן אישי, תוך שימת דגש על יוד, סלניום, גלוטטיון ואבץ. יש לשקול זאת כנגד התרופות שנוטלים (גם במקרה שנוטלים כבר תירוקסין סינתטי), תוך שימת דגש על ויטמין C, E ו-B קומפלקס.
  • כאלטרנטיבה לתרופה כימית, יש לבדוק אפשרות של מתן הורמון תירואיד טבעי ע"י מטפל למשך זמן מוגבל ולחזור על בדיקת חום הגוף מתחת לבית השחי וכן בדיקת TSH. אם ההרגשה הוטבה למרות שהבדיקות הרפואיות לא מצביעות על שינוי, סימן שהבלוטה מתפקדת טוב יותר.
  • הורמונים ביולוגיים המשפרים את תמונת המערכת ההורמונאלית כולה.
  • צמחים מהרפואה הסינית או איורוודה (למשל, צמחי האשווגנדה, גוגול או קאצ'נר) הממריצים את הבלוטה לייצר הורמוני תירואיד.

| תזונה נכונה || בעיות בבלוטת הטריס || תזונה נבונה |



ניתן לקבל הדרכה לאורח חיים בריא ע"י פגישה אישית

© כל הזכויות שמורות לעדנה מינץ - המידע הניתן כאן איננו מידע רפואי ולא בא להחליף טיפול תרופתי.
יש להיוועץ ברופא לפני שמחליטים לעשות שינויים כלשהם. אין להעתיק או לשכפל תוכן מאמר זה ללא רשות.

 

עדנה מינץ, תזונה טבעית - mintzedna@gmail.com

 

________________________

________________________

סדנה בת 8 מיפגשים
לאורח חיים בריא
לחולי סרטן
ובני משפחותיהם

________________________


 
 

גלריית תמונות המלצות תזונתיות ייעוץ תזונה אישי וקבוצתי ייעוץ תזונה לאירגונים ועסקים סדנאות והרצאות מתכונים מאמרים שאלות נפוצות קישורים מומלצים

 

עדנה מינץ בפייסבוק



עיצוב